כתובת אחת: hello@endo-view.com
כתבו לנו ל־hello@endo-view.com על כל דבר: טעות, רעיון, שאלה על הפרטיות שלכם. היא מופיעה בעמודי אודות, פרטיות ותנאי שימוש, ו״דווחו על בעיה״ שולח אליה.
תכונות
קודם מה חדש, ואחר כך כל תכונה במילים פשוטות.
כתבו לנו ל־hello@endo-view.com על כל דבר: טעות, רעיון, שאלה על הפרטיות שלכם. היא מופיעה בעמודי אודות, פרטיות ותנאי שימוש, ו״דווחו על בעיה״ שולח אליה.
ללב שבאטלס יש עכשיו את השומן הצהוב שממלא את החריצים שלו, וכל עורק ווריד כלילי שוכב בתוכו, ושני ורידים תועים שריחפו לידו בתצוגה מקרוב נעלמו.
מתצוגת הלב מקרוב באטלס, התקרבו שלב אחר שלב: סנטימטר אחד מהדופן שלו, שבו סיבי השריר מסתובבים ככל שמעמיקים; תא שריר אחד, מפוספס בסרקומרים שמתקצרים בכל פעימה; ומיטוכונדריון אחד, חתוך לשניים, שמייצר את ה־ATP שהפעימה צורכת, וה־DNA שלו מוביל הלאה אל DNA. כל שלב בגודלו האמיתי, ורצועת שלבים מאפשרת לטפס חזרה למעלה או למטה.
מעגל הדם ופעימה אחת מציגים עכשיו לב משלנו, שנבנה לפי מידות שנמדדו אצל גבר: ארבעה חדרים חלולים עם הדפנות שלהם, המסתמים עם העלים והמיתרים, כלי הדם הגדולים, ועורקי הלב הכליליים על פניו. הוא פועם כמו לב, הדפנות מתעבות כשהוא מתכווץ, וכדוריות הדם האדומות עוברות בו בדרך האמיתית. האטלס מציג את אותו לב, וכל חלק בו עם הכרטיס שלו.
בתצוגה המלאה איברי המין שלו חדשים: נימול, העטרה בצבע משלה, שק האשכים תלוי מעל האשכים עם הקפלים הדקים שלו, ושיער ערווה נמוך ומתולתל. כל מה שבפנים נשאר עכשיו בפנים.
מקש איברי המין באטלס מציע עכשיו גם מלא, לצד מכוסה, עלה תאנה ומטושטש: הגוף כפי שספר לימוד באנטומיה מציג אותו. מכוסה נשאר ברירת המחדל, והבחירה שלכם נשמרת במכשיר.
שורת המצב מציגה כל פעולה עם הסמל שלה: של העכבר במחשב, של האצבעות במסך מגע, לפי מה שאתם משתמשים בו. בטלפון או בטאבלט זקוף, מקש ה־? ליד מקשי המצלמה פותח אותה. שתי אצבעות מזיזות עכשיו את הגוף במסך מגע, ומספר החלקים המוצגים תמיד שם.
מעגל הדם עוקב עכשיו אחרי הכדורית החוצה דרך העורקים, מאבי העורקים ועד העורקיקים; נשימה אחת נכנסת דרך האף ויורדת בגרון; ביס של אוכל עוצר בכבד; וב־DNA אפשר לשנות בעצמכם את הקודון בגן של ההמוגלובין ולראות מה כל שינוי עושה.
שלושה פרקים חדשים משלימים את המסע: העובר משבוע 10 עד שבוע 20; החודשים האחרונים עד שבוע 40, עם מחוון שבועות והגודל והמשקל בכל שבוע; והלידה, בחתך דרך האגן, מהצירים הראשונים ועד הנשימה הראשונה והשליה. מצוירים בקוד, בקנה מידה אמיתי.
כתובת שלא מובילה לשום מקום פותחת עכשיו דף משלה: כדורית דם אדומה שחמקה מהנים שלה, נסחפת בפלזמה, והלב פועם הרחק ממנה. הדף מראה דופק, את המרחק של הכדורית מהלב ואת החיפוש שלה אחרי הדרך חזרה, ואחר כך את הדרך הביתה, את הדפים העיקריים ואת כל פרקי המסע אל החיים.
האטלס מוכן הרבה יותר מהר, ובעיקר בטלפון, והמרקם העדין של העור, השרירים והעצמות נראה עכשיו כמו שהתכוונו. החיפוש מציג כל חלק בשמו הפשוט ומוצא שריר יחד עם קצותיו. יציאה מתצוגה מקרוב של איבר אל סימולציה וחזרה עובדת כמו שצריך, מקשי החיצים כבר לא מחליפים פרק בזמן שמזיזים מחוון, והחידון מסתיים כשפותחים את החיפוש. משתמשי מקלדת וקורא מסך שומרים על מקומם כשרשימה מצוירת מחדש, ושומעים על איזו תוצאה החיפוש עומד. בסימולציות, יותר מתריסר פרטים קטנים נראים עכשיו כמו שצריך, מהמסתמים בווריד ועד האוויר בריאות, וכשמבקשים פחות תנועה, פרק כבר לא גולש פנימה ולא מסתובב מעצמו.
הציפורניים באצבעות הידיים והרגליים מונחות עכשיו על גב האצבעות כמו ציפורניים אמיתיות, ולא יושבות כמו כיפות על הקצוות. הן ורודות, מוארות מבעד למצע הציפורן, עם קצה חופשי לבן יותר; הן שוכבות במצע רדוד, בגובה העור שסביבן, השורש והצדדים שלהן נכנסים מתחת לקפלי הציפורן עם קמט לאורך כל קפל, ושום עור לא נראה דרכן מאף צד. לציפורני הידיים יש גודל, עובי וקימור שנמדדו: ציפורן האגודל השטוחה ביותר, וציפורן הזרת המקומרת ביותר. כל ציפורן מגיעה כמעט עד קצה האצבע.
כל מקש, שבב ומתג מציגים עכשיו אותה טבעת ברורה כשמגיעים אליהם במקלדת, ומה שעוד אי אפשר להשתמש בו מעומעם באותו אופן בכל מקום. הטקסט הקטן בדפי האתר גדול מעט יותר.
במחשב האטלס הוא עכשיו מסגרת אחת שנשארת במקומה: הלוחות בשני הצדדים, הגוף תמיד באמצע, ושורת מצב בתחתית. הלוחות מתקפלים רק הצידה. במסך רחב הלוח שבצד השמאלי תמיד שם, עם כמה איברים להתחלה עד שבוחרים חלק, והמצפן עומד בפינה העליונה של התצוגה.
באטלס, לכל מתג בשכבות יש שורה משלו, ובסוף כל שכבה וכל מערכת יש עין, מחוקה כשהיא מוסתרת. במערכות, "לפי מערכת" ו"לפי אזור" עומדים זה לצד זה, והתצוגות בלחיצה אחת מסתיימות ב"הכול" וב"כלום".
בזמן שמסתכלים עליו, הגוף נושם, לאט: בית החזה מתרחב והבטן עולה, ואחר כך הוא נח. לתצוגות המקרבות של האיברים יש עכשיו דגמים עדינים יותר משלהן, שנבנו ב־Blender מהאנטומיה המקורית, כך שהמשטחים והקווים שלהן חלקים יותר; הסחוס חלק ומבריק ליד העצם; והרקע שמאחורי הגוף נקי, בלי גרגור.
הגוף מואר בסטודיו משלנו, שנבנה ב־Blender, ומטיל צללים רכים. לשרירים יש סיבים שרצים בכיוון שבו כל שריר מושך, לעצם משטח נקבובי, לשומן האונות שלו ולאיברים ברק לח; אף חלק כבר אינו בצבע אחיד אחד. עור דק, באוזניים ובאצבעות, זוהר בחום במקום שבו האור עובר דרכו, והלב פועם בעדינות בתצוגה המקרבת שלו.
גם המעיים והלבלב נפתחים עכשיו מקרוב, כל אחד עם דף עובדות משלו עם מקורות: 30 המטרים הרבועים של השטח הפנימי של המעי הדק, 38 טריליון החיידקים שבמעיים, האיים של הלבלב שמייצרים אינסולין. באטלס, במערכות יש תצוגות בלחיצה אחת (איברים, שלד, שרירים, לב וכלי דם, עצבים), לכל אזור יש דמות קטנה משלו והוא מראה את הקבוצות הגדולות שבו, החיפוש מפריד בין איברים לחלקים בודדים, אפשר להפוך כל שכבה לשקופה, וכרטיס של חלק אומר מה הוא עושה והיכן הוא נמצא. אפשר לשתף את המבט מכרטיס של חלק או ממקשי המצלמה; ובטלפון, חיפוש, שכבות ולמידה מסומנים למעלה.
בוחרים חלק, ושאר הגוף מחוויר לרוח שקופה, והחלק נשאר מלא במקומו, גם עמוק בפנים: הלב בבית החזה, הקיבה מתחת לצלעות. אזור שמוצג לבדו מראה את החלקים העיקריים שלו ויש בו חיפוש משלו, וכרטיס של חלק מראה ממה הוא בנוי, וכל אחד אפשר לבחור, עם מקש להצמדת השם שלו על הגוף. את ההחוורה אפשר לכבות בהגדרות.
במערכות יש עכשיו דרך שנייה להסתכל על הגוף: לפי אזור. בוחרים ראש וצוואר, בית החזה, בטן, אגן, גב, ידיים או רגליים, והאזור הזה מוצג לבדו, על כל המערכות שבו, והמצלמה פונה אליו. לחיצה נוספת מחזירה את הגוף כולו. ולכל שכבה ולכל מערכת יש עכשיו סמל קטן משלה, בצבע שלה.
גוללים או צובטים כדי להתקרב, והמצלמה הולכת אל הנקודה שמצביעים עליה. לחיצה כפולה על נקודה ממרכזת אותה, והמצלמה מתקרבת בעדינות אל חלק כשבוחרים בו (אפשר לכבות את זה בהגדרות). מהמקלדת, החצים מסובבים את הגוף, פלוס ומינוס מקרבים ומרחיקים, ו־Home מחזיר להתחלה. שמות מופיעים על הגוף ככל שמתקרבים, וקישור ששולחים נפתח על אותו מבט. כשמפרקים את הגוף, פס בתחתית קובע כמה לפרק, ומקש ליד המצפן פונה למבט שלושה רבעים. כדי לקלף את הגוף, גוררים למטה לצד השכבות, או בוחרים שכבה.
האטלס מסודר מחדש. לאורך הצד, מסילה של מה שאפשר לעשות: חיפוש, שכבות, מערכות, איברים, מראה, למידה, הגדרות ואודות, כל אחד מהם קטע שנכנס בלי גלילה. מה שבוחרים נפתח בצד השני, והגוף עומד באמצע ביניהם. מצפן על התצוגה מסתובב איתה: לחיצה על צד מראה את הגוף משם, גרירה מסובבת אותו, והוא אומר במילים מאיזה צד מסתכלים. בטלפון המסילה היא מגירה, והכרטיסים עולים מלמטה.
הלב, הכליות, המוח, הריאות, הכבד והעין, כל אחד לבדו, מקרוב. אפשר לסובב אותו, לבחור את חלקיו (החללים, המסתמים וכלי הדם של הלב; האונות של המוח), ולקרוא דף עובדות שבו כל מספר אומר מאין הוא בא ואם הוא נמדד או הערכה. לכל אחד כתובת משלו לשתף. פותחים אותם מ״איברים״ באטלס, או מכרטיס של חלק.
במראה יש דרך חדשה לכסות את הגוף: עלה תאנה, מלפנים ומאחור, במקום המכנסיים הקצרים. העלה מעוצב על ידינו, עם הוורידים שלו.
כפתור למידה חדש באטלס. שיעורים קצרים מובילים אתכם בין ארבעת חללי הלב והדרך של הדם, ובמערכת העיכול מהוושט עד החלחולת, חלק אחד בכל פעם: שתי שורות, מספר שמתויג נמדד או הערכה, והמקור שלו, ובסוף הסימולציה שמראה את אותם איברים בפעולה. החידון מבקש למצוא חמישה חלקים בגוף, בשמות פשוטים, עם שלושה רמזים אם צריך, וסופר את מה שמצאתם בלי שהראו לכם. לכל שיעור ולחידון יש כתובת משלו לשתף.
סימולציה חדשה, ארבעה פרקים: לחיצה על עור קצה האצבע מועכת גופיף מייסנר וקצה העצב שלו יוצר דחף; הדחף קופץ מצומת לצומת לאורך עצב עטוף מיאלין; בסינפסה שלפוחית מתמזגת וכמה אלפי מולקולות גלוטמט חוצות רווח ברוחב 20 ננומטר; והאות מגיע לרצועת הקליפה שמפה את הגוף, כ־25 אלפיות שנייה אחרי המגע. כרטיס בסימולציות ובתפריט פותחים אותה.
סימולציה חדשה, ארבעה פרקים: תא שלם חתוך בגודלו האמיתי, איך שני מטרים של DNA מקופלים בגרעין, המנועים הזעירים שמייצרים את האנרגיה של התא, והמפעל שמייצר ושולח חלבונים לאורך מסלולים אל פני התא.
סימולציה חדשה, חמישה פרקים בקנה מידה של ננומטר: הסליל הכפול, מזלג העתקה שמעתיק אותו, RNA פולימראז שקורא גן, ריבוזום שבונה חלבון מה־RNA, והאות היחידה ששונתה וגורמת למחלת מגל התאים. הכול מקטע אמיתי של הגן להמוגלובין.
סימולציה חדשה, ארבעה פרקים: הבליעה, גוש אוכל שנדחף במורד הוושט בגל של שריר; הקיבה, שמערבלת אותו מול החומצה ומוציאה רק חלקים דקים; הסיסים של המעי הדק, שבהם נקלטים סוכרים, חומצות אמינו ושומנים; והמעי הגס, שבו עשרות טריליוני חיידקים אוכלים את הסיבים שאנחנו לא יכולים.
סימולציה חדשה, ארבעה פרקים, כל אחד קרוב יותר או רחוק יותר: איך העדשה ממקדת רחוק וקרוב, איך המוטות והחרוטים ברשתית תופסים פוטונים בודדים מכל צבע, איך עצבי הראייה חוצים בדרכם אל המוח, ואיך קליפת הראייה מתחילה לבנות תמונה מקצוות.
סימולציה חדשה: נשימה אחת מהאוויר עד כדורית דם אדומה, ארבעה פרקים, כל אחד קרוב יותר. הסרעפת שואבת את האוויר פנימה; רירית קנה הנשימה מסננת אותו בריסים ובליחה; דרכי האוויר מסתעפות 23 פעמים, ואתם מלווים מולקולת חמצן אחת במורד העץ כולו; ובסוף היא חוצה את דופן הנאדית, עבה שליש מיקרומטר, ונקשרת להמוגלובין בכדורית אדומה.
סימולציה חדשה: פעימה אחת של הלב בהילוך איטי, עם האות החשמלי שמניע אותה. הקוצב יורה, הגל מתפשט על העליות, ממתין בצומת AV, דוהר במורד הצרורות עד תחתית הלב וסוחף את החדרים, שמתכווצים; המסתמים נסגרים ב״לאב״ וב״דאב״ שלהם, ועקבת אק״ג חיה בפינה מציירת את אותה פעימה. ארבעה פרקים.
סימולציה חדשה. עקבו אחרי הדם מהווריד הגדול אל הצד הימני של הלב, דרך המסתמים ואל הריאות, פעימה אחר פעימה, בהילוך איטי; ואז אל נאדית אחת בריאות, שבה כדורית אדומה, מצוירת בגודלה האמיתי, קולטת חמצן והופכת לאדומה בהירה; וחזרה אל הצד השמאלי של הלב, בעל הדופן העבה ביותר, שזורק אותה אל אבי העורקים; ואל שריר, שבו היא מוסרת את החמצן לתאים שמשתמשים בו והופכת אדומה כהה; ובחזרה למעלה דרך הוורידים, עם המסתמים החד־כיווניים והשריר שלוחץ עליהם בכל צעד, אל העלייה הימנית שבה התחילה. חמישה פרקים, הקפה אחת.
ביצית אנושית, שערה, תא זרע, תא דם אדום, חיידק ונגיף, זה לצד זה בקנה מידה אמיתי ועם סרגל קנה מידה. מתקרבים משערה עד נגיף, או בוחרים אחד כדי להביא אותו לאמצע. שערה רחבה בערך כמו 700 נגיפים. בתצוגה התלת־ממדית אפשר לסובב כל אחד: הביצית בקליפה שלה, תא דם אדום, נגיף עם הקוצים שלו.
הזינו את הגיל שלכם וראו כמה פעמים הלב שלכם פעם, כמה דם הוא שאב, כמה נשימות נשמתם, כמה תאים בגוף שלכם הוחלפו וכמה שנים ישנתם. אפשר להוסיף משקל וגובה כדי לדעת כמה דם, מים ועור יש בגוף שלכם. אפשר לשמור כרטיס עם המספרים שלכם, או לשלוח אותו. החישוב נעשה במכשיר שלכם, כל מספר הוא הערכה עם הטווח שלו, ושום דבר לא נשלח ולא נשמר.
באטלס, ״הצג שכבות״ מסדר את השכבות זו לצד זו, מהשלד ועד העור; ״הצג חלקים״ פורס כל חלק, כמו שעשה הפירוק. החיפוש עבר לראש החלונית, המצלמה מסתובבת סביב הגוף ונשארת מחוצה לו, ובטלפון החלונית נפתחת מקופלת.
ליד גוון העור, אפשר לבחור את צבע השיער של הגוף (הגבות והריסים בהתאם) ואת צבע העיניים. כמו גוון העור, הבחירה נשמרת במכשיר שלכם, ולא בשום מקום אחר.
בלשונית החדשה מראה באטלס גוף האדם, אפשר עכשיו לטשטש את איברי המין במקום לכסות אותם במכנסיים קצרים. הגוף עדיין מופיע בתחילה מכוסה.
הדלת הראשית, הסימולציות, הפרטיות והתנאים הם עכשיו עמודים בעברית ובאנגלית, עם כרטיס לכל פרק במסע בעמוד הסימולציות, ועמודים חדשים: איך אנחנו יודעים, אודות והעמוד הזה.
לגוף האדם ולמסע יש עכשיו כתובות משלהם, עם צבעים וגופנים משותפים, ניווט, סרגל תחתון לטלפונים וסימן חדש: עין.
בעמוד האדם, גלילה מעל הגוף מקלפת אותו שכבה אחר שכבה, וגלילה מעל מקום ריק מקרבת ומרחיקה.
תעלת פי הטבעת, מעטפת הלב ושיני הבינה מעוצבות עכשיו ומסומנות כשלנו. המעי העיוור, המעי הדק התחתון והחלחולת נקראים בשמם במקום שהמודל הפתוח כבר החזיק אותם.
שכבת שומן מתחת לעור, וגידים שמוצגים בהירים במקום שהשרירים נעשים דקים לתוכם.
שבועות 4 עד 10, מדיסקית שטוחה ועד אדם זעיר עם לב פועם, מצוירים בקוד, עם מחוון שבועות.
בחרו את גוון העור של הגוף; הוא נזכר במכשיר שלכם, ולא בשום מקום אחר.